האזור; האזור הוא אינטנסיבי
פרא מגונדר, סוד שמשתרע בשלל גווניו ומיניו
רוח חזקה עוגנת בנהר
היא שעירה ומקורזלת כמחבואו של הטבע הפראי
הכוכבים מנצנצים, שואגים ומתמסרים
ירח המלח מחוויר,
אין עוד חטאים; אין עוד פחדים; אין עוד.
אושר אינסופי של געגוע מביט בעיני הנילוס
פינת חוף נסתרת, אלפי אבנים צפופות על האדמה
הים ניגר, גומע, דוהר בחלומותיו
הפרי אינו נקטף, הוא מחכה לצמוח.
אמונה, תראי אותי אמונה.
אני כאן עומדת מולך
קחי אותי איתך יפתי
אני פה בשיא הדרי
את כלבנה רוקדת, חומקת בין מחשבותיי
פוסעת ברחובות לבי, סוערת שיכורה
רוחך אצילית; לעולם אינך טועה.
הנהר שואג ואת כיונה
מקפצת, קופצת מתהום אחת לשניה.
החגיגה בפתח ואת מסתערת על אופייך המשותק
הקשיבי לצלילים, הדם זורם בעורקייך
פנייך חיוורות ואת שטה כבתולת ים במים
רדי למעמקים ושירי לי שיר
לכבודי, את שומעת?
אצא ואדליק את האור
אל תשקעי, החזיקי מעמד
הגשם דופק על החלון, העשן סמיך ומכסה את החדר
על גופך כביסה מטפטפת
ואת עירומה, שוכבת על בטנך ישנה.
צימאון של חיים; אהבה שטה ורוקדת ואלס
בעומק תעתועיי בעומק נשמתי
את ואני עירומות כביום היולדנו
חיות כעכבישות בין שיחים טהורים,
רטובות מיין מתקתק
הזמן נעצר מלכת, הזמן נעצר.