אוניה בים הלשון עוצרת
פתיתי שלג זולגים במורד הגב לתפארת
שומרי הגן ישנים
חמושים מתחת לעצי הצפצפה
העלים צהבהבים עפים במהירות ברוח
גן החוכמה צומח
גן החיים פורח.
במסע הטקסטואלי הידיעה מאתגרת
כנפי נשרים פרוסים מעל מחשבה מנומסת
שערות חמקמקות נושרות ללא הודעה
הסיפוק אינו מגיע תלוי על חבל
כבובת מריונטה
העבר אינו נשכח מתביע חותמו כצללים רדופים
שש מיליון הזיות רצות בתעתועים
מלאכים בצידי הדרך מצמיחים קונפליקטים במוחות אנושיים
הזמן ליניארי מתמלא בסימני שאלה כחולים
מחשבות אינן מרפות שטות בליעל
תת הכרה רדופה כרוח רפאים
חולמים כבני אדם בתוך גוף של דגים
מציאות חדשה נושקת לסיאסטה בנוגה ומאדים.