״וכשהבהמה חזרה״ הינו מופע סולו מחוספס, מעמיק, אגרסיבי לעיתים המציג דו שיח בין השוחט לקורבן שלו. מסע מטלטל ורב שינויים מאדם לחיה.
״היה לי זנב, הפשטתי את עורי ורכנתי כבהמה על האדמה. שיני היו כסכין חדה, להוטות לצוד כבש במרעה. הסוויתי גופי בעשב והשקיתי אותו קיוויתי שהעשב יצמח לי מתחת לעור. חיכיתי לפגוש את הפחד ולהקשיב למוסיקה המתנגנת מתוכו, התענגתי על הכאב״.

מירב כהן על תהליך היצירה

אני חוזרת בזמן לשיר שכתבתי בגיל 16 ובו עלה לראשונה הדמות ״וכשהבהמה חזרה״. אחרי מספר שנים, חלמתי חלום ופגשתי שם דמות שסיפרה לי אחד לאחד על גלגול קודם שלי והכל צף והחזיר אותי בזמן לשיר ההוא. שרשרת ארוכה של סימני דרך… אני חושבת שבנקודה הזאת משהו התחיל לבעבע בתוכי ליצור את היצירה הכל כך משמעותית הזאת. אפשר להגיד שחזרתי בזמן לעולמות רחוקים וניקיתי מתוכי את כל השאריות שהפכו לאוסף של תנועות,רגשות, התמודדויות בתוך היצירה. אין ספק שהיצירה הזו היא משמעותית וחזקה עבורי. היה לי תענוג ליצור ולרקוד אותה ולהעביר את הסיפור שלי לקהל. לאחר מכן היה לי העונג להמשיך לפתח אותה וללמד את עידו תדמור שהמשיך לרקוד אותה בגירסה הגברית, הייתי אומרת… בעבודה השתמשתי בשק אבנים שנטרקים על הגב, תפאורה של דשא כדימוי לכאב ״וחיכיתי שהדשא יצמח לי בתוך הגוף רק שלא אצטרך להסתכל לפחד בעיניים״ וחיקוי תנועה של פרות במרעה בניסיון להפוך להיות כחלק מהקבוצה.
היצירה הזאת היא ריפוי לנפש בשבילי.

״וכשהבהמה חזרה
וכשהבהמה יללה
וכשהבהמה ניקרה
שרפה אותי בשלולית הדם שלה״

היצירה ״וכשהבהמה חזרה״ נוצרה עבור פסטיבל גוונים במחול בניהולה האומנותי של עידית הרמן.