חדר מלא בנרות, האור היחיד שנראה בחדר מגיע מתוך הנרות. האתגר של הרקדנית לרקוד עם שעווה רותחת שנוטפת אלייה תוך כדיי ריקוד מהנרות הדולוקים בזמן אמת. הטקסט בקטע הוא דיאלוג דמיוני בין הרקדנית לבין כל האהובים שלה שכבר לא נמצאים בחיים.

המופע הוצג במסגרת החוג לאמנות של אוניברסיטת חיפה, בקורס פרפורמנס ומיצג בהנחיית פרופ׳ אורי קצנשטיין ז״ל. המופעים הם תוצרים שהתפתחו ונולדו מתוך חקירה של נושא בשיתוף אינטראקציה ישירה בין הפרפורמר לקהל הצופים, שברוב העבודות לקחו חלק פעיל במופע. אין ידיעה ברורה איך יראה הקטע ואין תכנון מקדים הכל קורה כאן ועכשיו ״בזמן אמת״.